| ב-1793 עם החלוקה השנייה של פולין, הפכה אומן לחלק מהאימפריה הרוסית | בשנים 1726—1832 הייתה העיר בחסות משפחת האצולה הפולנית פוטוצקי |
|---|---|
| הפיוטים המיועדים ל ל מכונים "קרובות" ביחיד: קרובה | כנהוג בקרובות רבות, נוספים פיוטי הרחבה באחת הברכות, השייכת במיוחד לנושא הקרובה |
המודעות בלוח מתפרסמות אך ורק לאחר אישור המערכת, מודעות בעלי תוכן פוגעני ותכנים לא ראויים, לא תתפרסמנה.
26| יתרה מזאת, הלבוש מנמק את המנהג המופיע במהרי"ל ללא נימוק שלא לומר "" לאחר קריאת המגילה ביום, בכך שתוכן אשר הניא כבר הופיע בקרובות שאמרו קודם לכן ולכן ניתן לוותר על אמירתו שנית | אומן יצר כלים לטיפול במצבים של , כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו |
|---|---|
| עם זאת, בשל הסגנון הפשוט יותר של מחרוזות המשנה, משערת אליצור שהן נכתבו כהרחבה מאוחרת של הקרובה הבסיסית, כנראה לצורך אמירה בבית כנסת שהייתה בו מקהלה, ומחרוזות המשנה נועדו לאמירת המקהלה | לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 744 וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים היא ל, שחוברה בידי ה הארץ-ישראלי בן רבי |
בנוסח זה, במקום מחרוזת אחת לכל ברכה במבנה שתואר קודם, מופיעה בכל ברכה מחרוזת נוספת בת ארבע שורות ה לסוף המחרוזת הראשית.
2| הרב הציע שהקליר רצה לייסד את הפיוטים על בסיס הפסוקים "ויאהב המלך" ו"ומרדכי יצא", שעניינם גדולת מרדכי ואסתר, והפסוקים הם בני 18 מילים, ולכן לא יכול היה לכתוב 19 בתים | ב- עבר ל, שם חקר את , שהייתה תחום מחקר חדש באותה העת |
|---|---|
| הקבר מהווה מוקד , וב פוקדים אותו עשרות אלפי יהודים, בהם גם רבים שאינם חסידי ברסלב | טענה זו מופיעה כבר ב"ספר קרובה" שנתחבר באשכנז בימי הביניים המוקדמים |