| אזכור נוסף של החגים ללא חג שבועות מצוי בספר יחזקאל, אך קשה להבין את דיני החגים המתוארים בחזון המקדש העתידי בספר יחזקאל ויתכן כי אין לנו אלא לחכות לאליהו הנביא שיישב את הסתירות בין הכתוב ביחזקאל לכתוב בתורה מנחות מה, ע"א | שם זה מוזכר ב: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה', בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ |
|---|---|
| באותם הימים רובו של העם היו חקלאים, עובדי אדמה | אבל מה בעצם מתקנים בשבועות? במנהג איטליה, אומרים ביום הראשון "אור ישראל קדושי", וביום שני אומרים "א-להים בהנחילך דת מורשה", ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד "א-להים בהנחילך דת מורשה" |
אצל חדר המנהג חלקית רק ב.
| הסדר משמעותי שכן לאחר מאכלי בשר יש להמתין זמן ממושך עד שמותר לאכול מאכלי חלב, לכן דווקא חלב בהתחלה ובשר בסוף | ראה מאמרו של הרב שמואל אליהו |
|---|---|
| כל הכפרים שבאיזור מסוים מתכנסים אל עיר מרכזית | כל שם מעיד על פן אחר אשר כולם קשורים בזה בזה - חג הקציר מעיד על מקורו החקלאי והקשר לאדמה ולוח השנה, חג השבועות ממקם את החג ברצף החגים כסיומה של ספירת העומר |
המקור האשכנזי הקדום למנהג מופיע בחיבור אנונימי, ככל הנראה מ, שמביא ממנהגי : "נהגו לאכול בו כל מיני מאכלים מתוקים כגון דבש וחלב משום הנאמר בפסוק "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" פרק ד פסוק יא , ו על מתן תורה".