| הפרדיגמה השנייה היא 'גיל ביולוגי', והיא מציינת אירועים המתרחשים בגוף האדם, ומסמנים תהליכי צמיחה והזדקנות | אסיים בפסוק נוסף מנבואת נחמה: "כִּי-נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-ה', שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" ישעיהו נא ג |
|---|---|
| ולפ"ז מבואר מסדר הכתובים שנבואה זאת היא על חזקיה, אך היעודים המובטחים בה לא נתקיימו אז? מילא היית טוען שאין לציין שורש במילים לועזיות, אבל לא ראיתי כל אינדיקציה שאתה סבור כך | השורש חר"ב משמש במקרא גם במובן של 'יובש, התייבשות', למשל: "פַּת חֲרֵבָה" משלי יז א במובן פת לחם יבשה; " חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" בראשית ח יג |
כיצד הסקת מ שיש להסיר שורשים גזורי שם מסעיף השורש? דוגמה מעניינת לכך היא הצמד הַדָּרָה במשמעות הרחקה להֲדָרָה במשמעות מתן כבוד.
29| המילה שָׁלוּחַ, צורת ההווה הסבילה של 'שלח', מופיעה במקרא בכמה משמעויות: מושט, מתוח קדימה: "וְהִנֵּה-יָד שְׁלוּחָה אֵלָי" יחזקאל ב ט ; שנמסר ממישהו לאחר בראשית לב יט | הפועל הֶחְרִיב מופיע במובן 'הרס משהו לחלוטין', למשל: " הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת-כָּל-הָאֲרָצוֹת וְאֶת-אַרְצָם" ישעיהו לז יח |
|---|---|
| במקרא מופיע גם הביטוי מִשְׁלַח יָד: "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ" דברים כג כא | לכרס מסייע גם תא הצ'וקולוקים, תא סודי בטנק שבו מחביאים ממתקים |
הסבר היסטורי זה מבוסס על המקבילות של השורש קו"י בשפות שמיות אחרות: באכדית הפועל qu-u פירושו 'לחכות', וגם בארמית יש פועל דומה משורש זה.
| ככל הנראה, אין קשר בין שורש זה לבין השורש שממנו נגזרה המילה ' גַּן' | בטאון היהודים המשיחיים, כמו גם בטאון התנחלות אלון מורה, נקראים "מעט לעת", ואילו עלון הארכיון הציוני נקרא דווקא "מעת לעט" |
|---|---|
| בפסוק הזה מופיעים בגרסה ארמית כלי הנגינה קרן, קתרוס, משרוקית וכן סַבְּכָא, שהיא מין נבל | על פי מודל הפעמון גיל הנעורים הוא ' גיל ההתבגרות' |
אין קשר אטימולוגי בין שורש זה ובין השורש שממנו נגזרה המילה 'מקווה' במובן 'מאגר מים'.
26