טעמי המקרא. טעמי מקרא

זו מערכת טעמים אחרת, וברוב ישראל לא ידוע היום ניגונם רישום הטעמים הטעמים לא נרשמו בימי קדם בגוף הספר, כשם שלא נרשם גם הניקוד, כלומר סימני התנועות, ובספרי התורה ובמגילות המיועדים לשימוש בקריאה בציבור אסור לשים ניקוד וטעמים גם היום
ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה מדקדקים רבים חילקו את המפסיקים לארבע מחלקות, לפי גודל כוח הפיסוק שבהם: 1 "קיסרים": סוף פסוק, אתנחתא

קריאות התורה וההפטרה

טעמי אמ"ת - הטעמים שבשלושת ספרי אמ"ת איוב, משלי, תהלים.

מקראות גדולות רות
Each segment is modified by the following segment
ויקיטקסט:טעמי המקרא
מעכשיו, כל טקסט שמופיעים בו טעמי המקרא יכול להיות מוגדר כ"עברית מקראית", ויופיע בפונט מתאים בכל מחשב ללא התקלות שהיו נפוצות עד כה
מקראות גדולות רות
נוסחים מוכרים הם נוסח ירושלמי, מרוקאי, חלבי, אשכנזי ותימני
הפונקציה הזו חשובה ביותר בשביל טעמי המקרא בוויקיטקסט אם תאמר שני מינין - צריך אתה לפסוק הטעם של "ויעלו עולות" באתנחתא, כמו שאנו קורין אותו, או בזקף קטן, טעם שמפסיק הדיבור ממה שלאחריו
לעיתים נפגוש בשני טעמים במילה המכללה לא תשא באחריות להתאמת המידע המוצג ובכלל זה לא תקח אחריות על טעויות ושגגות בחומר המוצג ובאחריות המשתמש בלבד לבחון את התאמת המוצג

טעמי מקרא

If there are two sets of Darga and Tevir, they are always read in the two different tunes.

טעמי המקרא
הטעמים וחלוקתם ואלו הם הטעמים של כ"א ספרים: הטעמים מתחלקים למפסיקים ולמשרתים או "מחברים"
טעמי המקרא
מיקום הטעם במקום הראוי מאפשר דיוק בקריאה
ויקיטקסט:טעמי המקרא
צורת הטעמים מהספר "דרגה" מקור הערך: מאיר מידן הערות לערך: שם המעיר: ציון דניאל הערה: האם יש לטעמים משמעות פרשנית למשל תביר רומז על צער - גם במנגינה היורדת וגם בשמו המקביל לשבר ת' וש' מתחלפות האם יש מקורות לדבר? לפי זה המנגינה מותאמת לקישור ההגיוני שבין המלים, וסימני הטעמים חשובים גם לפירושו והבנתו הנכונה של הכתוב