אוהל מועד. משכן העדות ואוהל מועד

מסכת ברכות דף סג עמוד ב "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" לאורך כל פרשת תצוה אין אזכור של "משכן" בכלל
אוהל זה, ששימש כאוהל עבור הארון - זוהה ברבות הימים עם אוהל מועד הקדום , אך אין עדות ודאית אחרת לכך שהמשכן כמכלול הוקם מחדש בימים שבין חורבן שילה להקמת המקדש בידי שלמה וראה משה שהענין ארוך ולא ידע מה בסופו, ונטה האוהל מחוץ למחנה, כי שכינה אינה שורה בקרב העם

גיליון לפרשת

ראה דברינו וכן בפרשת פנחס.

גיליון לפרשת
הדברים לא באו מתוך רצון לפרוש מעם ישראל ולא בשעת כעס ובוודאי לא כאקט משלים לשבירת הלוחות, אלא פשוט מהצורך לשכן את הלוחות ולהמשיך את ההתוועדות של הר סיני, עד שייבנה אוהל מועד הקבוע, הוא המשכן שעליו הצטווה משה בהר
אוהל מועד
הרב שטסמן מינה שני עורכי דין, למנהלים מיוחדים לבית הכנסת, יחד עם נאמני ההקדש הללו הגישו תביעה נגד מארגני אולם האירועים, ולאחר שהתביעה התקבלה פסקו האירועים הבלתי צנועים
משכן אוהל מועד
ישנה מחלוקת עם קרשי המשכן היו בחתך מלא או שהיו חלולות
מאידך, ניתן לראות את כל המשכן, כולל החצר, כמקום של השראת שכינה על פי התיאור, בכל אחד ואחד מהקרשים היו שתי טבעות זהב ששימשו כ"בתים" לבריחים שחיברו את הקרשים זה לזה
לשיטה זו, התגלות ה' הייתה ייחודית במקורה לאוהל מועד שמחוץ למחנה או שבו הייתה בעלת אופי שונה, אלא שלימים ניטשטשו ההבדלים בתיאורים המקראיים של שני האוהלים זהו כנראה שמו המדויק והמלא, וכל כינוי אחר בא בדרך של מטונימיה — שימוש בחלק כדי לתאר את השלם, ובכל פעם נבחר המונח המתאים לעניין ולהקשר

קטגוריה:שמות מ לה

אם הקרשים היו בחתך מלא, משקל כל קרש היה 928 קילוגרם.

21
בית הכנסת אוהל מועד
{ס} כט בני, מררי--למשפחותם לבית-אבותם, תפקוד אותם
קטגוריה:שמות מ לה
ברור כי יהושע ממלא תפקיד מרכזי באהל בהקשר זה והכתוב שמות לג, יא "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל" נדרש הרבה במדרשים בהקשר זה
אנציקלופדיה יהודית דעת
והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן, אלא: מבקש ה', מכאן למדנו שכל מי שמקבל פני חברים כאילו מקבל פני שכינה