| לאחר קריאת המגילה נוהגים לומר את הפיוט "שושנת יעקב צהלה ושמחה" | נלענ"ד שהסיבה לכך שחז"ל לא הגדירו במדויק כיצד לשמוח היא:משום שחז"ל התכוונו ללמדנו מכך שכל אדם ירבה בשמחה של מצוה בכל מה שמשמחו,דהיינו,משום שאין גבולות לשמחה הרוחנית של ימי חודש אדר |
|---|---|
| אמר רבי חלבו ובלבד עד חמשה עשר דאמר רבי אבהו בשם רבי לעזר 'לא יעבור' ולא יעבור | הריטב"א בחידושיו על תענית כט ע"א, ועוד יתבאר לקמן |
| הופיע בגמרא תענית, הוצאת מכון "הלכה ברורה" | כלומר,האדם מקבל מן השמים כמידת הנהגתו בארץ,אם הוא שרוי בשמחה באותה מידה משמחים אותו מן השמים,ואם הוא שרוי בעצבות באותה המידה הוא מקבל דינים מן השמים,לכן נאמר : " ' עבדו את ה'בשמחה",כי ע"י כך האדם מושך עליו שפע של חדוה עליונה בזמן קיימו את מצוות ה'יתברך בשמחה |
|---|---|
| עיין בספר 'שערי הלכה ומנהג' לאדמו"ר מנחם מענדל מלובביץ', שהוזכר לעיל, עמ' רפב ואילך, שמבאר במערכה ארוכה את ייחודו של חודש אדר מצד שהוא בתורת 'יום זכאי' | לעומתו, ה'אליה רבא' פירש את לשון רש"י בכיוון אחר |
ב, יש מן הפוסקים שכתבו הלכה זו נוהגת רק בחודש אדר השני, שהוא החודש הצמוד לפסח ושבו חל חג הפורים, אך יש שדייקו מדברי ה, , , שהשמחה נוהגת אף באדר הראשון.
6| כלומר,כפל שמחתם של עם ישראל בחודש אדר נובע מתוספת קבלת התורה מרצון,משום שהתורה משמחת את לבו של האדם,כדכתיב : " ' פקודי ה'ישרים משמחי לב " תהלים, י " ט, ט ' | וכן מבואר במדרש זוטא, איכה פר ' א ', כ " ח : " ' עתיד הקב"ה להפוך תשעה באב לשמחה ' , שנאמר : ' ' כה אמר ה'צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים ' זכריה ח ', י " ט |
|---|---|
| אמר רב פפא:הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה" תענית כט ע"א | היחודיות של ה חודשים אדר ואב מלמדת גם כי לחודשים אלה ישנה תכונה סגולית אשר היא מייחדת אותם מיתר חודשי השנה |
עיסוק במקור הדין שנינו במשנה במסכת תענית: " אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
3