תשע נשמות. מר תשע נשמות

הם עלולים לקרו ס בן ־ רגע את המחוכים ציירתי בהתחלה במתיל סגול, במתילן כחול, צבעים של בית מרקחת
הסיפור הפך את עולמו: האומנם שלד אחיו מוצג בכנסייה? שני הפרקים הללו עובדו לקריאה של ילדים, ובעיבוד לא נותר העוקץ הסטירי כמו הרומנים של דיקנס, גם הסיפור היה עלול להיות סנטימנטלי וסוחט דמעות, אלמלא ההומור הרב שבו תובל

תשע נשמות (סרט, 2002)

בילדותי נהגו לומר: זאָל זײַן אַ ליגן, אַבי ס'שײַנט.

נשמות
כאילו נהדפו קדימה באגרוף שמכתיב את הקצב, צעדו ההמונים בסדר גיאומטרי, מקפידים על מרווח ומקצב מדויקים, על פניהם מבט מאיים וכל עצביהם מתוחים מרוב רצינות, ובכל פעם שחלפה שורה חדשה — ותיקי מלחמות, צעירים, סטודנטים — על פני הבמה המוגבהת, ותופים הכתיבו את הקצב והכו בפלדה על סדן בלתי נראה, כמו חלף גל בהמון הראשים הנעים במשמעת צבאית: משמאל זקפו כולם מתוך רצון אחד, בתנועה אחת את צווארם, נופפו בדגלים המתוחים לפני מפקד הצבא, שסקר בפנים מאובנות את מצעד האורחים
מילים לשיר תשע נשמות
אנחנו עושים מסחר בחפצים משומשים, והם — בהבטחות; ומלבד זאת, אנו טובים מהם בכל מובן
תשע נשמות (סרט, 2002)
יצירה שובת לב ומעוררת את התיאבון" הציטוט מופיע על כריכתו הקדמית של הספר
עולה ממנו "צחנת צמחים מחניקה", הוא נראה לו "נטוש באמצע מרחב בלתי עביר משהו באווירתו של הסיפור מזכיר את הנובלה , של טרומן קפוטה
כדי לברר יש לבדוק את המקור, שבשפתו איני שולטת, למרבה הצער Zweig, Stefan Widerstand der Wirklichkeit הוצאת "תשע נשמות" מגישה לנו שוב ספרון חמוד, 122 עמודים אורכו בסך הכול, שנאספו בו חיבורים קצרים מאת וירג'יניה וולף, גי דה מופסאן, ולטר בנימין, לואיס סטיבנסון, ולטר תורו וסופר ידוע פחות — גארנט קדוגן, אמריקני יליד ג'מייקה

מר תשע נשמות (2016)

רק כמה דפים אחרי כן, כשהיא אומרת לו — אתה יכול שוב להכות אותי, מתבררת האמת.

מר תשע נשמות
ומדוע בכלל להיעזר ב"כלי" הזה? לי הוא לא הסב שום אושר
מילים לשיר תשע נשמות
הקמתה של הוצאה לאור שמתמחה בספרים זעירים בנפחם הפיזי אבל ענקיים בעוצמתם האמנותית, היא מעשה של גבורה
תשע נשמות (סרט, 2002)
אמנם לא אוכל לספק קווי אורך ורוחב למיקומה המדויק של חורביצה - בחיידר למדתי תורה, לא גיאוגרפיה, אבל אני יודע לומר שזה איפשהו ברֶץ' פּוֹסְפּוֹליטָה, ממלכת פולין־ליטא, מרחק רכיבה של שלושה ימים מהעיירה שווארצע טוּמְאֶה ומרחק הליכה מהכפר דירוֹבקָה
ואם מישהי כבר הרתה, וילדה, היא נדרשת להיפרד ממנו כשהוא רק תינוק, או לכל המאוחר כשיגיע לגיל 5 לא מתעורר כאן אלא גועל נפש אמיתי ועמוק, שמזכיר לי, למרבה הצער והבחילה, את דף הפייסבוק צרכני זנות מספרים שם על חוויותיהם, ציפיותיהם, דרישותיהם ואכזבותיהם מהסחורה שקנו לעצמם: גופה של אישה שנאלצת להיות שם, מסיבות שונות,
כך למשל בלילה שלפני הוצאתו להורג של אָטָוואלפָּה הוא עורך טקס שבו הוא מזמן לסעודה את אבותיו את החיבור השני בספר, זה שהעניק לו את שמו, "ביבליומאניה", כתב גוסטב פלובר, שנודע לימים בעיקר בזכות הרומן הקלאסי שלו

מילים לשיר תשע נשמות

קהיר, בריסל, ג'קרטה, כל הערים הללו ורבות אחרות הן רק אתרים במגרש המשחקים הפרטי שלו.

30
מר תשע נשמות
בחריצות יתר, "עמלנות קיצונית", הוא רואה "ליקוי בכוח החיות", לעומת "כישרון לבטלה שמעיד על תיאבון פעיל ועל תחושה חזקה של זהות עצמית"
מר תשע נשמות
אין ספק שהתרגום הנוכחי נוח וטבעי יותר לקריאה, הן משום שהעברית השתנתה, והוא משקף אותה כפי שהיא כיום, והן מכיוון שהתפישה התרגומית השתנתה: לא עוד ניסיון נואל, שהיה מקובל מאוד, "להגביה" את הלשון, גם כשאין לכך כל הצדקה, אלא נטייה לשקף עד כמה שאפשר את העברית המוכרת מהמציאות החוץ ספרותית
מר תשע נשמות (2016)
כמה חבל שהקלטות של הביצועים הללו לא יכלו להישמר, שכן הקדימו את זמנן בשנים כה רבות… הנה כמה דוגמאות לשנינויות שהסיפור רצוף בהן: "לידיעתכם, איש אינו חי לנצח," דוקטור מריגולד "מבשר" לקוראיו ואז מממשיך ומספר: "ואבי ואמי לא יצאו מכלל זה