| שנית, שיש לציין היא שדברי בן-גוריון יוחדו, רובם ככולם, למעמד האוכלוסייה הערבית במדינה היהודית העתידית ו"קווי הפעולה" שהוצעו דנו בשילוב אוכלוסייה זו במדינה היהודית כשותף מלא ושווה-זכויות, ונקיטת ה"אפליה המתקנת" הנחוצה ליעד זה: לא בגירושה מהמדינה, כטענתו הכוזבת של מוריס | אנחנו מקווים שבמשך הזמן נהיה רוב הקרקעות יהיו בידינו ותהיה אז מדינה יהודית שאנו נהיה בעלי הבתים בה |
|---|---|
| מתוך הבנה הדדית והסכם יהודי-ערבי | מוריס מטה את רוח הדברים באשר לתוכנם הממשי של הדיונים באמצעות ציטוט סלקטיבי המשמיט משפטי-מפתח, וכך הוציא את הדיון מהקשרו הנכון |
| השואלים שוכחים דבר יסודי אחד: בארבע מאות אלף יהודים אנו מתחילים, ואילו הייתה המדינה היהודית נועדת אך ורק לארבע מאות אלף אלה לא הייתה כדאית, אילו גם לא היה בה מיעוט ערבי של שלוש מאות אלף | לסיכום: רעיון הטרנספר לא היה אידיאל ציוני העומד בפני עצמו אלא מרכיב אינטגרלי בהצעת החלוקה של ועדת פיל |
|---|---|
| זו מוכיחה כי לא רק ש הערבים דחו מתן אוטונומיה כלשהי ליהודים, אלא אף סירבו להשלים עם קיומנו באזור | אנשי תרבות מתקדמת מבינים כי לא ניתן להשיג תמיד את מלוא המשאלות ויש להתחשב גם בצד השני |
מוריס טוען כי העובדה שהיהודים הסכימו לוותר על כ-80% נוספים מארצם המובטחת, מצדיקה טרנספר.
3