| אגזים בכוונה ואשאל האם הממשיך לאכול קרעפלך במוצאי שמח'ת גם הוא עובר בבל תוסיף | גם באשדוד, פתח תקווה בקפסולות וברחובות נערכו הקפות מצומצמות, עם רכבי שמחה שנדדו לאורך הרחובות, תושבים ששמחו דרך המרפסות - ושמחות קטנות בקרנות הרחוב |
|---|---|
| ישיבת 'רינת התלמוד' בקריית ספר עם הקלידן חיים מאיר זילברשלג | בביהכנ"ס 'גלעד' בקריית יובל ירושלים, עם הקלידן יהודה גלברמן נחמן גולדברג |
| מרן הראי"ה כתב שהביאו מקור לדבר מפע"ח, וזה אינו נמצא שם- ובכך יש לכאורה ריעותא שכן המקור אינו מקור, אבל אז הסביר שבאמת אין כאן ריעותא כי זה מופיע בשער הכוונות ש-"דבריו נחשבים למקובלים מאוד" מה שלא כתב על פע"ח , ותל"מ | גוראריה כתב:את הנוהג לערוך הקפות שניות ברחובה של עיר, ועם תזמורת, הנהיג כמדומה לראשונה הגרי"י פרנקל זצ"ל רבה של ת"א, עוד בשמשו כ'רב השכונות' בדרום העיר |
|---|---|
| כך נוהגים גם כיום אשכנזים בני הדור הישן, וכן בני , כאשר קוברים נפטרים חשובים כגון ואישי ציבור | אולי כאן המקום להדגיש את שאינו ידוע להרבה לומדים שליט"א, וטועים בזה פעם אחר פעם, שמנהג הספרדים לאו בחדא מחתא מחתינהו, ולא את שנהגו בארצות המזרח והבלקן, כמו טורקיה ויון, או מצרים ובבל, נהגו בארצות צפון אפריקה כגון מרוקו טוניס ואלג'יריה או לוב כידוע, ולכן גם את שכותב הרב עובדיה זצ"ל למשל או שאר מנהגי המקובלים למשל, בדרך כלל אין זה אומר כלום לגבי שאר מנהגי הספרדים, וצריך לידע בכל מקום לגופו, כך שקשה לומר "מנהג הספרדים" על סמך עדותו של חכם אחד שיחי', גם אם הוא מלומדי |
תוך זמן קצר הפכו ההקפות בישיבה לאירוע המרכזי של גוש-דן במוצאי שמחת תורה והן נמשכות ממש עד לאור הבוקר.
4| מנהג ההקפות בשמחת תורה הוא ככל הנראה מנהג מאוחר שהחל ב | ישיבת 'אור החיים' בירושלים בראשות הגאון רבי ראובן אלבז, אלפים מכל קצוות הארץ נוהרים לישיבה בליווי תזמורת |
|---|---|
| ייתכן גם שהמנהג נוצר בהשפעת עמי האזור הנכריים | והורה מרן הרב קוק זצ"ל לנגן בהן בכלי שיר, כדי שיהיה ניכר שכבר מוצאי יום טוב, ולא יֵראו כמוסיפים בארץ ישראל אורח משפט קמב |
משפחת לאו-פרנקל דואגת להדגיש את זה, ומציינת שהדבר נעשה בשנת הת"ש, במקביל לשואה, בכוונת מכוון.
20