| יש כאן אמירה שבדרך כלל נסתרת מעינינו ואומרת כך: וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל | למרות שתשובה אין וגם לא כיוון כלשהו, אולי דבריו של רבי אליעזר מוורמס ב"ספר הרוקח" יכולים לתת לנו להרגיש קצת את האווירה שנוצרה במהלך השנים סביב פיוט זה |
|---|---|
| הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976 | והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם כי אם יהיה הכל ובפרט ב ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו' |
| מְנָת כּוסִי בְּיום אֶקְרָא: בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי | אין משמעותו לאחר חורבן כל הבריאה וחזרת היש לאין, אלא יש לקרוא מילים אלה במובן של: לאחר שכל היצורים יגיעו למעמד הרוחני הנשגב של כלות הנפש אל יוצרה, רק אז תהיה מלכותו של הקדוש ברוך הוא באופן של "לְבַדּו יִמְלךְ נורָא" |
|---|---|
| השיר אינו קדום, כי בסדורים ישנים לא נמצא | האם כל התהליך המופלא של בריאת כל היצורים יש מאין נעשה רק כדי להראות את מלכותו או את יכולתו של הבורא, ואחר שהושגה המטרה חוזר הכל לאין? אלו דבריו: כל מי שמכוון בעת התחלת "אדון עולם", כתב רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון, ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפילתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפילתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו |
| גם כאן אין מידע משמעותי שיכול לכוון אותנו לתשובה | |
|---|---|
| אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמו נִקְרָא: נשאלת השאלה: הרי יש כאן עיוות שאין דומה לו! אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמו נִקְרָא: וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל | נסיים במאמר קצר מפי הרב חיים דרוקמן שליט"א, המראה כיצד במילות הפיוט הנראות לכאורה כה פשוטות וברורות, מסתתרות משמעויות עמוקות יותר שבאמירה הרגילה והיום-יומית של הפיוט נעלמות מעינינו |