| המנצח ה התקין בשנת 1901 ב מה שנחשב אז למערכת המודרנית ביותר של תאורת בימה ובשנת 1907 את ה pit לתזמורת | המחווה המוליכה לפעם נקראת הכנה, וחובתו העיקרית של המנצח היא לספק הכנה, המנבאת בוודאות את הרגע המדויק של הפעם הבא, כך שכל הנגנים או הזמרים יוכלו לנגן או לשיר בבת אחת, בהתאם לתפקידיהם |
|---|---|
| ביצירות תזמורתיות שאינן כוללות סולנים או מקהלות, אין הבדל באופי הניצוח בין סוגי יצירות שונים, כמו , , וכו' | באופרה של פריז היה נהוג לציין את המקצב בחבטות מקל על כן התווים או על קדמת הבמה |
טוסקניני, לעומתו, שמר על תנועותיו הרחבות בכל יצירה שניצח עליה, אם של ואם של.
6| הגידול בתזמורות האופרה ב והמורכבות ביחס בין הקולות לכלים באופרות איטלקיות הביאו לחלוקת תפקידים בהנהגה בין ה ל הראשון | התמונה המוקדמת ביותר, אולי, המנציחה סוג זה של סימון מקצב היא תחריט מהצגת הבכורה של "אַלְסֶסְט" מאת משנת 1674, המראה אדם, אולי לולי עצמו, ניצב בין הנגנים בפניו אל הבמה ומסמן את הקצב בדרך זו |
|---|---|
| בשנות ה־20 ב הרחיב ובר את תפקיד המנצח | פיסוק יסומן בקשתות רחבות מעל הראש או בתנועת יד חלקה קדימה או מצד לצד |
Kuehn, "A Guide To Successful Instrumental Conducting.
3| צורת ניצוח מוקדמת היא כִירוֹנוֹמיה - הנעת ידיים, השימוש במחוות יד לסימון הצורה ה | היום אני מסתפק במאה אחוז - ועושה מוזיקה טובה יותר |
|---|---|
| במחצית השנייה של המאה ה־19 התגבש תפקידו של המנצח בעיצוב הביצוע ומנצחים כמו ו התפרסמו בעיסוקם זה בנפרד ממעמדם כנגנים או מלחינים |
בניצוח מקהלות, נענוע אצבעות יד ימין גם הוא אות מקובל לאמור "שירו הרבה יותר בשקט".
25