בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל על חמשת מיני דגן: הַמִּחְיָה ויש אומרים גם: וְעַל הַכַּלְכָּלָה על יין ו על פירות משבעת המינים: פֵּרוֹתֶיהָ על יין ופירות מחו"ל אומר: הַפֵּרוֹת שלח לחבר | חיטה ושעורה, הם שני המינים הראשונים משבעת המינים, ושאר מיני הדגן הם כולם זנים של חיטה ושעורה |
---|---|
רבן גמליאל סובר, שמכיוון שהפסוק שמדבר על שבעת המינים הפסוק הראשון והפסוק שמדבר על ברכת המזון הפסוק השלישי סמוכים, יש לברך ברכת המזון על שבעת המינים | עולה מדבריו בצורה ברורה ביותר, כי גם כאשר הברכה היא מדאוריתא, נוסח הברכה הוא מדרבנן |
בראשונים נחלקו מתי נחשב המאכל שהוא אינו בצורת פת, שלא יתחייבו לברך עליו ברכת ''.
ואולם, על קביעה זאת זו קצת קשה, שהרי כלל ידוע הוא ש'כל המשנה ממטבע שקבעו חכמים לא יצא ידי חובה'! אלא ודאי אינה אלא מדרבנן, לפיכך אם אמר במקומה ברכת הזן כיוון שהזכיר ברכת מזון יצא | את ברכת הזן מברכים כרגיל, ואת הברכה השלישית ברכת בונה ירושלים, כוללים בתוך הברכה השניה, 'ברכת הארץ' |
---|---|
התנאים המצריכים ברכה זו חז"ל תיקנו לברך ברכה אחת מעין שלוש לאחר אכילת אחד משולשת הדברים הבאים: פת הבאה בכיסנין ערך מורחב — מאכל שנעשה מאחד מ כולם זנים של חיטה ושעורה, שני המינים הראשונים משבעת המינים - שלא בצורת | ברכת מעין שלוש מהווה מעין 'תקציר' של ברכת המזון הכלולה משלוש ברכות |
אחת מהנפקא מינה לשאלה זו ובהמשך נראה עוד היא מה דין כשיש ספק לאדם אם בירך ברכת מעין שלוש: אם הברכה מדאורייתא, צריך לחזור ולברך מחמת הספק כמו בברכת המזון, אך אם היא מדרבנן - ספק ברכות להקל.
22לעומת זאת, מדברי רש''י ד''ה וכוללין נראה, שהוא כלל לא התקשה בקושיית התוספות כיצד חכמים עקרו דין תורה | ממשיכים תלמידי רבנו יונה וכותבים: "ויש שהיו דוחין ואומרים כי מה שאמר שיצא ר"ל שאין צ"ל על העץ ועל פרי העץ שהיא כנגד הברכה הראשונה וכיון שאמר ברכת הזן יצא מזה אבל צריך לומר על העץ ועל פרי העץ שהיא כנגד הברכה הראשונה וכיון שאמר ברכת הזן יצא מזה, אבל צריך לומר ועל ארץ טובה ורחבה ואילך מפני שצריך לומר מעין שתי ברכות |
---|---|
ועל ה לחם מחמת חשיבותו — קבעו לו ברכת המוציא בפרטיות | חמשת מיני ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא, אפילו עירב עימהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם, מברך עליהם 'בורא מיני מזונות' ולבסוף 'על המחיה' |
מבנה ברכת 'על המחיה' כתב ערוך השלחן: "ונקראת ברכה מעין ג' לפי שבה כלולים כל ג' ברכות של ברכת המזון, כיצד? וכך כותב המנחת חינוך בעצמו בהמשך: "ובודאי אם משנה ממטבע שתקנו חז"ל לא יצא, היינו מדרבנן" שם.
24